בנם של דבורה (דבי) ומוטי. נולד בי"ג באב תשנ"ה (9.8.1995) בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. ילד שלישי להוריו, אח לגיא, נועה, אוהד ומיכל.

איתמר גדל בקריית מלאכי, עיר הולדתו של אביו, קרוב לביתם של סביו וסבתותיו היקרים אותם אהב עד מאוד. החיבור שלו אל משפחתו היה עמוק ומשמעותי לאורך כל שנות חייו.

בשנת 1999 עברה המשפחה להתגורר במושב בני רא"ם הסמוך לאשדוד. איתמר התחנך בגני הילדים במושב ובהמשך בבית הספר היסודי "ברויאר" ביד בנימין. את שנות ילדותו העביר מוקף בחבריו בני המושב, וכחניך אהוב בסניף תנועת הנוער "בני עקיבא". בשעות הפנאי עסק בפעילויות שונות ומגוונות, בין היתר שיחק כדורסל, גידל בעלי חיים וערך טיולי אופניים ברחבי המושב.

מבית הספר היסודי המשיך לישיבה תיכונית, "ישיבת הדרום" ברחובות, שם סיים את לימודיו בהצלחה במחזור נ"ו, בשנת 2013. בשנות התיכון המשיכה להתעצב דמותו הבוגרת, ולצד הבילויים והתחביבים הרבים היה למדריך ב"בני עקיבא", בשבט מעלות-מעפילים בסניף המושב.

מדי שנה, בחופשות הקיץ מהלימודים בישיבה השתתף איתמר כמדריך בקייטנת עמותת "איל"ן – איגוד ישראלי לילדים נפגעים". מאז פעילותו הראשונה חש חיבה מיוחדת לקייטנה זו, שילוב מיוחד של עשייה ויוזמה יחד עם תרומה משמעותית לקהילה. במשך השנים לקח חלק פעיל בארגונה, היה אחד ממובילי הקייטנה והיווה דמות משמעותית ומעצימה לחניכים רבים.

עם סיום לימודיו בישיבה התיכונית החליט להקדיש מספר חודשים טרם גיוסו להכנה רוחנית לקראת תקופת השירות. העביר את התקופה בישיבת ההסדר "אפיקי דעת" בשדרות.

ביולי 2014 התגייס לחטיבת "גולני", שיבוץ שהיווה עבורו הגשמת חלום ויעד של ממש. בימים הראשונים של הטירונות עבר את גיבוש היחטיות (יחידות חטיבתיות) בהצלחה והחל את מסלול ההכשרה של סיירת גולני. באפריל 2015, ביום העצמאות, הוא קיבל תעודת הצטיינות על תפקודו במסלול ההכשרה.

בסיום שלב ההכשרה הארוך החל את דרכו הפיקודית בקורס מ"כים, מפקדי כיתה. סיים בהצלחה ושובץ כמפקד בקורס במשך שני מחזורים נוספים, על ביצוע תפקידו זה הוענקה לו תעודת הצטיינות של מפקד החטיבה.

אחרי שירות כמפקד כיתה בחר איתמר לצאת לקורס קציני חי"ר. בלט בקורס מהיום הראשון, ובאוקטובר 2016 סיים אותו בהצטיינות צוותית.

את שירותו כקצין החל כמפקד מחלקה בגדוד 51 של חטיבת גולני. בתפקיד זה רכש יכולות פיקודיות ומקצועיות, התמודד עם אתגרים משמעותיים שתרמו לדמותו כמפקד. בהמשך, מונה לתפקיד סגן מפקד הפלוגה וצלח תקופה מאתגרת ביטחונית, תקופת מהומות והפגנות בגדר המערכת של רצועת עזה.

בנובמבר 2018 החל קורס מפקדי פלוגות. עם סיומו שובץ כמפקד פלוגה בבסיס האימונים של גולני וליווה טירונים לאורך מסלול הכשרתם, הנחיל בהם את רוח צה"ל והוביל אותם למצוינות.

בחודש נובמבר 2019 איתמר החל בתפקיד מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 51. עמד היטב באתגרים הפיקודיים הרבים והוביל את המסייעת תוך כמה חודשים קדימה לרמת כשירות גבוהה מאוד. חייליו מספרים כי לא ויתר לאף אחד, והכין אותם בצורה הכי טובה לכל תרחיש. זאת מבלי להזניח את הדאגה וההתייחסות באופן אישי לכל צורכי הפרט של כל אחד, מתוך אמונה שאם טוב לו בבית ובצבא הוא יהיה חייל טוב ויעיל יותר.

סיפר גלעד, מפקד מחלקה ופקוד של איתמר: "בתחום הפיקודי הוא היה לי מופת ומודל לחיקוי, חונך ומכוון. הוא היה המפקד הכי טוב שהיה לי, היה לו שילוב מדהים של קשיחות גולנצ'יקית ורגישות אבהית. תמיד אומרים את זה על אנשים, אבל פה זה באמת היה לא הגיוני, ההפכים שהוא הכיל בתוכו היו מעוררי השראה. אבל מעל הכול הוא היה לי אח גדול, חבר קרוב שמייעץ, תומך, נותן תחושת ביטחון.

הרבה ממה שאני היום הוא בזכותו, גם כאן באזרחות, הוא הצליח להעצים אותי בקשר איתו, בעוצמות שכבר זלגו מזמן מגבולות הצבא. הוא ליווה אותי בכל רגע בשנה האחרונה, שנת השחרור".

בי"ט באדר תש"פ (15.3.2020) נישא איתמר לבחירת ליבו – אור לבית סנדלר, אותה הכיר דרך מפקד שלו. לחתונה הוא הגיע ישירות מחברון, אחרי שווידא שהשאיר את יחידתו ואת התושבים בידיים טובות. חתונתם הייתה בין "חתונות הקורונה" הראשונות בארץ, ובשל מגבלות ההתקהלות נערכה בצמצום בחצר בית משפחה ביישוב ברוכין. "חתונה מצומצמת באורחים", כתבו בני המשפחה, "אך מלאה בשמחה ורגש המתאר את בניית הבית המשותף של איתמר ואור, שהתבסס על אהבה גדולה, חברות וקשר נפשי עמוק".

כתבה אור: "השנים יחד איתך היו המאושרות בחיי. מההתחלה היה ברור לאן זה הולך. אנחנו מתחתנים, מקימים בית עם משפחה וילדים ומשלבים את זה יחד עם הצבא. איתמר שלי, אתה הכי טוב בהכול – הילד הכי טוב להורים שלך, הנכד הכי טוב, האח הכי טוב לאחים שלך, הדוד הכי טוב לכל האחיינים והאחייניות, ובשבילי הבעל הכי טוב החבר הכי טוב שלי, האדם שבצורה מפחידה חשב איתי תמיד אותו הדבר, תמיד היה שם בשבילי גם אם זה מרחוק ותמיד הרגשתי אותך.

בחרנו במשותף בחיי צבא מתוך ידיעה שלמה של הקושי ושל מה יכול לקרות. ובשבילי זו לא הייתה החלטה קשה לקבל כי ראיתי כל יום כמה אתה שמח בשליחות שלך, כמה אתה אוהב את החילים שלך ואת שאר המפקדים שאיתך. כל זה גרם לי להיות חזקה ומאושרת שאתה נמצא במקום הנכון לך.

אני לא מצטערת לרגע על כל הדרך שלנו יחד והייתי חוזרת על זה שוב מההתחלה יחד איתך. תודה שהיית בעלי".

מיד אחרי החתונה שב לחברון, ובמהלך הקו יצא לחופשות רק לעיתים רחוקות על מנת להוות דוגמה לחייליו, שרבות מחופשותיהם בוטלו בשל המגפה והסגרים. הפלוגה בפיקודו ביצעה פעילויות מבצעיות עם הישגים משמעותיים למניעת אירועים ביטחוניים. זאת, תוך שמירה רציפה על ביטחון התושבים יומם וליל. כך גם בקו עזה, הפלוגה נבחרה לפלוגה מצטיינת.

סיפר סגן אלוף משה, מפקדו של איתמר: "תמיד היית הגאווה שלי, הפקוד עם הסכין בין השיניים, ההוא שאצלו ערך המשימה והאנשים היו תמיד לנגד עיניו. סחפת פלוגה שלמה שהלכה אחריך בעיניים עצומות מתוך התמסרות והאהבה שלך אליהם. ידעת לצעוק, להעניש ובאותה מידה לחבק ולחזק. תמיד הייתי אומר לך שאתה מהדור הקודם במסירות שלך, בכך שהיית מאמין בעבודה קשה וללא קיצורי דרך. נגעת בהכול בידיים שלך, היית מפקד מלפנים שרואה את הלבן שבעיני הלוחמים שלך. הייתה בך ענווה ורצון ללמוד ולהשתפר כל הזמן, ידעת לשאול ולהתייעץ ולהרים את היד כשטעית ואז להתרכז בלתקן ללא שום תירוץ.

הייתי גאה במה שאתה עושה, חי את השליחות בשלמותה ומדבר על התחושה העצומה בתפקיד ובאותה בנשימה על אור היקרה ועל הזוגיות המדהימה שיש לכם.."

במהלך תפקידו כמפקד הפלוגה המסייעת נבחר איתמר למצטיין פיקוד צפון, על מקצועיות, נחישות, התמדה ועל היותו סמן ימני, דוגמה ומופת. את דבריו במעמד קבלת אות ההצטיינות, בטקס ביום העצמאות, חילק לשלוש שאלות שעליהן ענה:

"1. מהי המשמעות בעיני לשירות בצה"ל ובפיקוד? הזכות לפקד ולהוביל לוחמים לניצחון בשדה הקרב מתוך תחושת שליחות עמוקה של הגנה על עם ישראל ועל ארץ ישראל. המשמעות לשירות בפיקוד צפון – הזכות והחובה שיש להגן על חבל ארץ מדהים ביותר, והמשכת המורשת של מפקדי ולוחמי חטיבת גולני בגבולה הצפוני של המדינה.

2. מהי אחווה ישראלית בעיני? אחווה ישראלית בעיני זאת מחלקת לוחמים בחטיבת גולני, הבנויה מכלל הקצוות בחברה הישראלית ובה כולם מוותרים למען מטרה אחת, שהיא הגנה על המדינה.

3. מה אני מאחל למדינת ישראל ולצה"ל? למדינה – שנדע להכיל את המורכבות והשוני שיש בחברה הישראלית. ולצה"ל – שנמשיך להכין ולהוביל את המסגרות שלנו למוכנות ולניצחון בשדה הקרב".

עם סיום תפקידו בפלוגה המסייעת יצא לחופשה בת ארבעה חודשים אותם בילה עם רעייתו, משפחתו והחברים הקרובים. בתקופה זו הקדיש זמן לתחביביו – בנייה בעץ, צפייה במשחקים של מכבי תל אביב, טיולים בארץ ובחו"ל. סיפר חברו עמית: "זכיתי להכיר את איתמר הצבאי, הרציני, הדורש והאסרטיבי שלא מוותר ולא מעגל פינות. זכיתי גם לראות את איתמר החבר, העדין, הדואג, השמח, האכפתי, שתמיד יהיה בשנייה שצריך לעזור. איתמר שמחבק חיבוק חזק חזק בכל פעם שנפגשים… למדתי ממך רבות – איך להיות חבר טוב, בן טוב, אח טוב וגם בעל טוב. איך להיות מאה אחוז במה שאתה עושה, והכול בצניעות ובענווה".

באוגוסט 2021 נכנס לתפקיד מפקד פַּלגה א' ביחידת "אגוז". את שירותו באגוז ראה כהזדמנות להמשך השליחות, הלמידה וההתמקצעות. השקיע רבות בתכנון מבצעים ובהכשרת חייליו על הצד הטוב ביותר. במהלך תפקידו לקח חלק בתרגילים חטיבתיים בהם היה פעיל באופן משמעותי וביצע את המשימות כנדרש, ותמיד בחיוך גדול.

לאורך חייו בלט איתמר כדוגמה ומופת לכל סובביו, חבר טוב, ואיש משפחה אשר שם את משפחתו, הוריו ואשתו מעל הכול. זאת, בנוסף להיותו איש צבא ומפקד מצטיין ואהוב.

בינואר 2022 הגיעה יחידת אגוז לאימון בשטח מטווחים בנבי מוסא שבבקעת הירדן. ביום רביעי 12.1.2022 סמוך לשעה 22:45 יצאו כמה חיילים ומפקדים לסיור אבטחה באזור המאהל. חייל נוסף שסייר באזור טעה בזיהוים וירה בהם, מהירי נהרגו מפקדי הפלגות איתמר אלחרר ואופק אהרון.

רב-סרן איתמר אלחרר נפל בתאונה מבצעית ביום י"א בשבט תשפ"ב (12.1.2022). בן עשרים ושש בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית מלאכי. הותיר אישה, הורים, שתי אחיות ושני אחים.

אחיו גיא ספד: "הבית שלנו, שעבורך הוא ספק הכוח ויחידת האם, הפך ברגע לבסיס צבאי. מאות חיילים, קצינים, אלופים, שרים, חברים מכל שלב בחייך קצר או ארוך פקדו את הבית ואת הלב שלנו. ואני אגיד לך את האמת, פחדתי כל כך שיספרו רק על מפקד גדול וחזק שאנחנו לא הכרנו, אבל לאט לאט מסיפור לסיפור כחוט השני עלתה הדמות הכל כך מוכרת לי ולנו המשפחה, איתמר של הלב, זה שרואה את החבר ואת הפקוד דרך הלב שלו, שמתעניין באמת, שלא מפחד להיות אינטימי וקרוב. אחי, בטח לא הבנת וגם לא תבין, נגעת במאות אנשים, עם יד על הכתף ועם אור בלב, נתת מטוב ליבך לכל אדם קרוב או רחוק ומאות הסיפורים יעידו על כך".

ספד גיסו ליאור: "26 שנים היית כמלאך בין אנשים, אהבוך החיים, טרפת וניצלת לילות וימים. בברית נישואין עם אור בחירת ליבך באת, אהבתה אליך גדלה וגדלה ככל שהכירה מי אתה. אושר, שכינה ושותפות אמת ביניכם שרתה, בכל מצב אש אהבתכם לא כלתה. ברגע אחד נגדעו בטרם עת כל התוכניות, אך את ניצוצות האהבה לא ניתן לכבות. בן, דוד, אח, נכד, בעל וחבר, אהבנו אותך יותר מכל דבר אחר. אחריך הלכו בגבעות ובשפלה, בגיא ובהר, כולם יגידו פה אחד – אוהבים את איתמר. כמו קסם אבקת חן פיזרת בכל מקום, לפקודתך מעריציך ואוהביך נאלמו דום. עת ראיתיך לראשונה נשביתי בכישוף, מאוהב בך כמו אחוז טירוף. כנפי האהבה נשאוך השמיימה לאל מרום, לא מאמינים, היכן אתה אהוב? האם זה חלום?"

מפעלי הנצחה רבים נעשים לזכרו של איתמר, בהם: במלאת שלושים לנפילתו המשפחה הוציאה את הספר "מרבה חיים" שהוקדש לזכרו – אסופת מאמרים קצרים על פרשיות השבוע והמועדים שנכתבו ע"י הרב אמיר סנדלר, גיסו ; ביישוב ברוכין שבשומרון, בו איתמר ואור נישאו, הוקם "מצפה ושביל איתמר", מקום המאפיין את דמותו המחברת בין אנשים והמחוברת לארץ ישראל ; סמוך למושב בני רא"ם, בטיילת לכיוון מושב גני טל, ניטעה חורשה והוקמה פינת מנוחה לזכר איתמר ואופק, שני מפקדי הפלגות שנפלו, ביוזמת חייליהם מיחידת אגוז ותושבי האזור.