בנם-בכורם של יחיא ונעמה. נולד ביום י"א באלול תשי"א (12.9.1951) במושב אליכין, למד בבית הספר הממלכתי-דתי על שם הרמב"ם במושב והמשיך ללמוד בבית הספר התיכון בקיבוץ שלוחות בעמק בית שאן. בגיל רך נתייתם מאביו ומאורע זה הטביע את חותמו על כל מהלך חייו. ככל שהתבגר כן ראה עצמו אחראי לרווחת המשפחה, דאג לאמו ולאחיו וכן לסבא ולסבתא. הוא היה נער חברותי מאוד, מוקף חברים, וריכז כל פעולה חברתית. עוד כשהיה ילד הצטיין בחביבותו וברוחו הטובה. הוא היה מרכז סביבו את ילדי השכונה בשבתות ושר איתם שירי שבת, משחק משחקים שונים ואף עורך להם חידונים. הוא היה מטייל עם הילדים בסביבה ולימדם לאהוב את הארץ. הוא אהב ספורט והקדיש זמן רב לתרגילי כושר ולמשחקים וכתוצאה מכך היה בעל כושר גופני מעולה. הוא הרבה לקרוא ספרים – בעיקר בתחום חיל האויר, תעופה ומטוסים. תחביבו העיקרי היה בניית דגמי מטוסים ממתכת, והוא חלם תמיד כי כאשר תגייס לצה"ל, יתרום את חלקו להגנת המולדת שכה אהב כטייס בחיל האויר.

ציון התגייס לצה"ל במחצית אוגוסט 1969. לאכזבתו הרבה לא נתקבל לחיל האויר ובקשתו להתנדב לצנחנים לא נתקבלה – בגלל מצבו המשפחתי. לאחר מאמצים הצליח להתקבל לשירות בסיירת מהוללת, הוא עבר קורסים שונים ומילא את תפקידו הקשה והמסוכן לשביעות רצון מפקדיו. גם כשהיה בצבא שמר על קשר הדוק עם בני משפחתו וחבריו. ביום ט"ז באדר א' תש"ל (22.2.1970), נפל ציון בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות במושב אליכין.