בן דינה ויורם. נולד ביום י"ח בשבט תשמ"ג (1.2.1983) בבית החולים "סורוקה" שבבאר שבע. אח לגלעד ועומר. את שנותיו הראשונות עשה בדימונה, שם למד בבית הספר היסודי "יצחק שדה". בשנים אלו הצטיין בלימודיו וסיים כל שנה עם תעודת סיום מושלמת.

לקראת שנת הלימודים תשנ"ד עברה המשפחה להתגורר ברמת גן. אריאל המשיך את לימודיו בכיתה ה' בבית הספר "אביגור". בשנה זו רכש חברים רבים והתאקלם בטבעיות בסביבתו החדשה. בשנה שלאחר מכן הצטרף לתנועת "הצופים", והיה חניך בשבט "הצופים" של רמת גן.

בסיום לימודיו היסודיים עבר אריאל עם חבריו לבית הספר התיכון "בליך" שברמת גן. בחלוקה למגמות בחר ללמוד סוציולוגיה, ובמגמה זו סיים את לימודיו עם תעודת בגרות. לקראת כיתה י' העתיקה המשפחה את מקום מגוריה לשכונת נווה סביון שבאור יהודה.

אריאל היה בן מסור, שמח ומוכשר מאוד. הוא אהב לצאת לבלות, וגילה מומחיות בעריכת קטעי מוזיקה באמצעות מחשב.

בהתקרב מועד הגיוס, שאף אריאל להתקבל לצוות אוויר ולשרת כטייס. הוא עבר את המבדקים והגיע לגיבוש, אך נשר בסופו. לאחר מכן ביקש לנסות ולהתקבל לאחת היחידות המובחרות של צה"ל, אך הדבר לא הסתייע כיוון שהחמיץ את מועדי הגיבושים.

תאריך גיוסו של אריאל נקבע לחודש אוגוסט 2001, אך הוא החליט לנסות לדחות את הגיוס בחודשים מספר. מאמציו צלחו ואריאל נהנה מעוד כמה חודשים של חופש ובילויים עם חבריו.

עם גיוסו לצה"ל, ב-12.11.2001, הוצב אריאל בחטיבת "גולני". בתום הטירונות והאימון המתקדם הגיע לפלוגת ההכשרות ביחידת "אגוז", והיה חייל מצטיין.

רב-טוראי אריאל חי נפל בעת מילוי תפקידו ביום י' בתמוז תשס"ב (19.6.2002) בתאונת דרכים. אריאל וחבריו יצאו לאימון לילה ברכב מסוג "האמר". בוואדי סלאמה שבאזור כרמיאל סטה נהג ה"האמר" מנתיבו, התנגש בעץ והתהפך. אריאל נהרג במקום והוא בן תשע-עשרה. עמו נפל חברו צבי יהודה (ציקי) איזמן.

אריאל הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. הניח הורים ושני אחים.