בן סאלם ושרה. נולד בשנת תש"ט (1949) באלעשור שבתימן. שאיפת ההורים היתה לעלות לארץ אשר אליה נשאו את נפשם וכשהוא היה בן חצי שנה עלו הוריו. לאחר ששהו במחנה עולים הועברו לקרית שמונה ולאחר מכן הועברו למושב שער אפרים בשרון. כשהגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר היסודי "בן-נון" שם וכאשר סיים את לימודיו בו למד בבית הספר התיכון החקלאי אשר בכפר הרא"ה. היה פעיל בארגון חברתי במקום מגוריו. היה אוהב שירה ובמיוחד ספורט. במשק אביו היה מסור לעבודת האדמה וחלם על התיישבות במשק הדומה למשק אביו. לצה"ל גויס בנובמבר 1966. את הטירונות סיים ב"גולני" ולאחר מכן עבר לסיירת. הוא היה ידוע כאיש המוסר בצבא ואהב לעזור לכל אדם הנזקק לעזרתו. יעיל וחברתי היה ונהג לבצע הכל בדרך הטובה ביותר. במסגרת יחידתו עבר קורס נהיגה וגם קורס צניחה והיה מיועד להישלח לקורס מ"כ אך בשל סיבות שונות נדחה הקורס בשבילו. במלחמת ששת הימים היה נהג וזכה להערכת מפקדיו. הוא יצא בשלום מן המלחמה. אך עוד הוא משרת בשירות חובה נתקל, תוך תנועה בשעת מילוי תפקידו, במארב האויב בסביבות מושב ירדנה; זה היה ביום ב' באייר תשכ"ח (30.4.1968). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנתניה. מפקד יחידתו כתב למשפחתו במכתב תנחומיו אליה כי עם היותו חייל מסור ואחראי הביע את רצונו לחזור למשק הוריו במהרה כדי לסייע ולקדם את המשק כי הוא ראה את עתידו במשק כחקלאי. מועצת השרון הצפוני הוציאה חוברת עליו ולזכר נופלי כל מערכות ישראל.