בן מלכה ואהרן, נולד ביום א' בשבט ת"ש (10.1.1940) ברמת-גן. עם מיניוו של אביו (לימים מפכ"ל משטרת ישראל) למפקד המחוז הצפוני של משטרת ישראל, עברה המשפחה להתגורר בטבריה ואחר-כך לחיפה. חיים סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "מסדה" בחיפה, הוא היה חניך תנועת נוער "התנועה המאוחדת". חיים חלם על דרך חיים ציונית חקלאית, ולכן עשה את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון חקלאי בכפר גלים. בבית-הספר היה חיים יושב ראש מועצת התלמידים כל ארבע שנות לימודיו בו.

באוגוסט 1958, התגייס חיים לצה"ל – לנח"ל. קידומו בשירות היה מהיר ומתמיד. הוא עבר קורס מ"כים, ובשנת 1959 סיים קורס קצינים כחניך מצטיין. חיים עסק בהדרכה בקורס מפקדי כיתות בנח"ל ובהדרכת קורס קצינים בבית-ספר לקצינים. פרק הזמן המזערי הנדרש בין דרגת סגן לסרן היה שלוש שנים, אך חיים הועלה לדרגת סרן לאחר שנתיים בלבד. הוא סיים בהצלחה קורס מ"פים, והיה בשנת 1963 למ"פ בגדוד 51 של גולני.

בשנת 1965 מונה חיים כמפקד סיירת "אגוז", ועסק בה בביטחון שוטף ובפיתוח אמצעי לחימה בלתי שגרתיים. במלחמת ששת הימים, הוא פיקד על הסיירת. אחר-כך שירת חיים כסמג"ד גדוד 13 ב"גולני", בתום תפקידו זה נשלח למכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה.

בשנת 1969 פיקד חיים על גדוד 12 בחטיבת "גולני" בדרגת סגן-אלוף. שנתיים כמג"ד בגולני עברו עליו, ועל הגדוד שבפיקודו, במלחמת ההתשה בגיזרת התעלה ובגזרת עמק בית-שאן.

בכל תפקידי הפיקוד שלו ב"גולני", כמ"פ, סמג"ד ומג"ד, הקדיש חיים זמן רב ושימת לב מיוחדת לטיפול וטיפוח חיילים וקצינים, ושכנע רבים מהם לשרת בקבע. הדימוי העצמי של החיילים פקודיו, וחינוכם לאזרחים טובים ואיכפתיים, היו במרכז מעייניו.

כשסיים את תפקידו כמג"ד, הדריך חיים בבית-ספר לקצינים. לאחר מכן, הוא למד באוניברסיטת תל-אביב. את לימודיו לתואר בוגר בהיסטוריה סיים חיים בהצטיינות. בד בבד עם לימודיו באוניברסיטה, הוא שימש כמדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ומטה. במלחמת יום הכיפורים, שירת חיים כקצין אג"ם באוגדה. במהלך המלחמה, הוא נתמנה למפקד חטיבה והועלה לדרגת אלוף-משנה. בתום מלחמת יום הכיפורים, עבר חייב הסבה לשריון ושירת כמפקד חטיבת מילואים.

בסוף שנת 1975, הוא מונה לתפקיד קצין אג"ם בפיקוד דרום. לפני שמלאה שנה אחת ששימש בתפקיד זה, פקד אסון כבד את המשפחה. הבת הדס, בת ה-8, נהרגה בתאונת-דרכים. כדי לתמוך במשפחתו, ביקש חיים להשתחרר מתפקידו כקצין אג"ם, ובשנת 1976 נתמנה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בדרום מזרח אסיה והמזרח הרחוק, הוא יצא לשם עם משפחתו, ומקום מושבם היה – בבנגקוק. באחריותו של חיים היו המדינות תאילנד, בורמה, פיליפינים, דרום קוריאה ויפן.

באוגוסט 1979 חיים חזר לארץ עם משפחתו, ומונה מיד לסגן מפקד אוגדה.

במאי 1980 החליט חיים לפרוש מצה"ל, למרות שעמד לפני קידום בתפקיד. הוא השתחרר משירות פעיל בצה"ל באפריל 1981, ועבד בתפקיד בכיר ב"כלל סחר".

חיים היה נשוי לתלמה, ואב לשלושה ילדים: רקפת, גדעון ונורית.

ביום י"ט בסיוון תשמ"ב (10.6.1982), נהרג חיים בידי מחבלים במלחמת שלום הגליל בג'וחא שבמבואות בירות, יחד עם ידידו הקרוב האלוף יקותיאל אדם. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול.